<h1>פירוש רבינו יצחק קרקושא — ב"ב</h1>
<h2>דף פד מד</h2>
[ב"ב ס"א ע"א] רב יוסף אמר ברקא חלילא. פירוש בנין חלול עשוי חדרים, ועושין אותו לנוי או להקר. ומאן דתני אפתא לא מזדבנא כ"ש ברקא חלילא. שאינו משמש כעין תשמיש הבית. ומסתברא דהלכה כרב יוסף מדאמרינן בסוף פרקין דלעיל [ס' ע"א] מאי עליה אפתא. ואי ס"ד דיציע אפתא, מאי שנא דהתם קרי לה עליה והכא קרי לה יציע. ואי קשיא לך למה שפירשנו דבין אפתא בין ברקא חלילא בנין שבנוי בקירות הבית מתוכו, מאי האי דאמרינן לקמן גבי חדר, לא צריכא אע"ג דמצר ליה מצרי בראי, דמשמע דהא דקתני ולא את היציע, בדלא מצר ליה מצרי בראי עסקינן. והלא על כרחין כיון דמצר לו מצרי הבית, ממילא מצר בכללו מצרי היציע. לא היא, דמצרי בראי אין בהם ראיה למכירת היציע. שהרי למכירת הבית הוצרך למצר אותן מצרים. אבל גבי חדר הוו מצרי בראי (ראוי) [ראיה] למכירת החדר, שהרי החדר חוץ לבית. ומ"ה הוה ס"ד שהחדר מכור בכלל בית, שאם שייר החדר היה לו לעשות החדר עצמו לאחד ממצריו של בית. ה"ר יונה. והריא"ף ז"ל פירש ברקא חלילא, בנין שהוא חוץ לכותל. והיינו דתנינן עלה, אמר רב יוסף שלשה שמות יש לה. דיציע דבית המקדש היינו חדרים שהם חוץ לכותלים. ואפשר דלשון חלילא ע"ש שעושין אותן סביבות הבית אחורי הכותלים מלשון חוזרות חלילה, או מפני שחלול ופתוח לבית, אלא שאין [לשון] חלל נופל על זה. ועד מדתנן ולא את היציע אע"פ שפתוח לתוכו, משמע דיציע דקרא אע"פ שאינו פתוח לתוכו. וכתב רבינו ז"ל וסוגיין כרב יוסף. וכבר פירשנו שאין להביא ראיה על פירוש יציע שהוא חוץ לכותלי הבית מהא דאמרינן לקמן לא צריכא אע"ג דמצר ליה מצרי בראי. ומהא דתני רב יוסף נמי אין להביא ראיה לדבר, שיש לומר דגבי תאין של בית המקדש נשנית ברייתא זו. ומצאנו בפירוש רבינו חננאל ז"ל כתב מר שרירא גאון. ז"ל בכתבו, פירוש אפתא בלשון ישמעאל כנדוג', והוא שמקרין את הבית תחת קירויו של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו, ונקרא אפתא. פירוש ברקא חלילא, אצטבא גדולה בנויה אחורי הכותל. והוא חלול, ופתוח לבית, ומשתמשין בו השוכנים בבית.
